פלה איזבוצקי (שמידט)

כתב: ישראל ז'ק אופן

פלה איזבוצקי לבית שמידט נולדה במזובייצקה (פולין) ב- 21 באפריל 1923.
היא אחת מתוך שלושת הילדים שנולדו ליצחק שמידט וליוכבד שמידט (לבית הרצפינגר): חנה, פלה ומשה. פלה נשואה מאז יוני 1947 לדוד איזבוצקי (בוטק), והם הורים לשלושה ילדים וסבים לעשרה נכדים ונינים.


הוריה של פלה הגיעו לבלגיה מפולין בשנת 1927. תחילה התיישבו בבריסל אך במהרה עברו לאנטוורפן שם החיים היהודיים היו יותר תוססים ויותר מרוכזים. בגלל בעיות פרנסה עברה המשפחה להולנד בשנת 1933 שם אביה עבד.
בשנת 1938 הוריה החליטו לשוב לאנטוורפן, וזאת כדי לתת לילדיהם חינוך יהודי כנדרש. תוך כדי השלמת לימודיה, פלה החלה להיות פעילה בתנועת בני עקיבא, ובמהרה הפכה לאחת המדריכות בסניף. במאי 1940 כאשר הגרמנים פלשו לבלגיה, החלה בריחה המונית לכיוון צרפת. גם הוריה של פלה החליטו לברוח וכל המשפחה עברה בדרכים עקלקלות, תחילה לבזיה (Beziers) ומשם לכפר קטן (כ-200 תושבים). כעבור כשישה שבועות עברה המשפחה לכפר גדול יותר (כ-2000 תושבים) בשם פוזול (Pouzolles). פלה ואחותה חנה עזבו את הכפר ועברו למונטפליה (Montpellier) והחלו ללמוד תפירה בבית הספר אורט. שם פלה פוגשת לראשונה את הגברת אהרון, מנהלת הג'וינט במקום. באוגוסט 1942 אותה גברת אהרון מזהירה את פלה שהגרמנים עומדים לעצור יהודים ושעליה להביא את הוריה עוד באותו הלילה אליה למונטפליה. פלה מזהירה את כל הפליטים היהודים שהיו באותה עת בפוזול (כ-37 אנשים) ויחדיו הם מגיעים רגלית למונטפליה. חשוב לציין שכמעט כולם ניצלו הודות לתושייתה של גברת אהרון ושל פלה. אחיה של פלה, משה, אשר למד בבית ספר חקלאי של אורט, נעצר וגורש על ידי הנאצים, הוא היה אז כבן 16. הוא שוחרר ממחנה בוכנוואלד רק ב- 1945.
לאחר שהות קצרה במנזר, ותלאות נוספות בדרך, פלה מוצאת את עצמה, הודות לסיוע של EIF (הצופים היהודים בצרפת ), אצל שתי נשים לא יהודיות: ז'וליט וידאל (Juliette Vidal) ומרינט גי (Marinette Guy ) בעיר סנט אטין. נשים אלו היו פעילות במחתרת הצרפתית וב- 1943 פלה מצטרפת אליהן למחתרת כאשר הוריה מוסתרים במנזר בליון. שתי הנשים הנ"ל החליטו להשכיר בית מלון בשמוניקס (Chamonix) ולהפוך אותו לבית מקלט ל- 42 ילדים (יהודים) פליטים, שכביכול הורחקו מהערים שהופצצו. פלה אחראית על הבנות, אך בנוסף לכך היא גם פעילה במחתרת ופועלת כבלדרית להעברת ת.ז. מזויפות למחתרת באנסי (Annecy). הילדים שהיו באותו בית מקלט ביקרו בבית הספר המקומי עד תום המלחמה. לא המורים ולא התושבים של האזור חלמו שמדובר בילדים יהודיים. ב- 27 באוגוסט 1944 האזור שוחרר, אך מעט מהילדים עוד מצאו את הוריהם ורובם הועברו לבתי היתומים של ה- OSE. פלה פעלה כמלווה עבור ה- OSE כדי לקלוט ולהעביר ילדים שהוסתרו במשך המלחמה בשוויץ לבתי היתומים של OSE.


ביולי 1945 פלה, הוריה אחותה ואחיה שבינתיים שב מבוכנוואלד חוזרים לבריסל. אך פלה לא הפסיקה להיות פעילה למען הילדים. היא פעילה בהכשרת "בח"ד" במרקין (Marquain) שהוקמה בהפעלתו של יצחק קנולר.




אחד התפקידים שהוטלו על פלה היה למצוא ילדים שהוסתרו במנזרים או אצל משפחות לא יהודיות ולהחזירם להוריהם במידה והם שרדו את השואה ו/או למוסדות יהודיים אשר ידאגו לצורכיהם ולהשיבם לחיק היהדות. (בפברואר 2004 התקיים אירוע במסגרת OBI בה פלה סיפרה על "בעיות בהוצאת ילדים שהוסתרו, ממשפחות נוצריות אחרי השואה").
במקביל פלה גם הייתה פעילה עדיין בבני – עקיבא ובשנת 1946 נשלחה כנציגת בח"ד- בלגיה לקונגרס הציוני בבזל.
באותה תקופה דוד איזבוצקי (בוטק), החל לחזר אחריה ובשנת 1947 הם נישאו בבריסל. אך חייהם המשותפים נקטעים כאשר דוד נאלץ לעלות ארצה, אחרת תוקף הסרטיפיקט שלו יפוג, והזוג נפרד, הוא לארץ והיא להמשך פעילותה למען הכלל.
בינואר 1948 פלה מקבלת גם היא סרטיפיקט עליה ומתאחדת עם בעלה. בשנת 1951 הזוג מתיישב במושב חמד, שם הם גרים עד עצם היום הזה. בשנת 1959 דוד נסע בשליחות כדי לטפל בעליית יהודי צפון אפריקה, בזמן שפלה ישבה במרסי. בשנת 1969 הם יוצאים לשליחות נוספת לבלגיה שם פלה פעילה בהתאחדות יתומי המלחמה ומקיימץ ומטפלת בקשרים עם פולין. הם שבים ארצה בשנת 1971. ראוי לציין שכל שנה ביום העצמאות, נפגשים אצלם בחצר ותיקי בני – עקיבא בלגיה שעלו ארצה כדי להעלות זיכרונות, לשיר שירי תנועה ולספוג קצת "ציונות"! למרות פעילותה הרבה, פלה הספיקה להיות רעיה תומכת, אמא לתפארת וסבתא אהובה על כל נכדיה וניניה.

פלה ודוד איזבוצקי


דוד איזבוצקי - קורות חיי
פלה (שמידט) איזבוצקי - קורות חיי

סרטים עם ועל פעילותה של פלה איזבוצקי

ראיון בבית בחמד





ילדי טירת "Bel-Oeil" ונסיך De Ligne




מאושוויץ לירושלים


 


Hiden children in Bel Oeil




ראיון בגנזך קידוש השם חלק א



ראיון בגנזך קידוש השם חלק ב